Du (du hast, du hast, du hast, du hast)
Hast viel geweint (geweint, geweint, geweint, geweint)
Im Geist getrennt (getrennt, getrennt, getrennt, getrennt)
Im Herz vereint (vereint, vereint, vereint, vereint)
Du (du hast, du hast, du hast, du hast)
Hast viel geweint (geweint, geweint, geweint, geweint)
Im Geist getrennt (getrennt, getrennt, getrennt, getrennt)
Im Herz vereint (vereint, vereint, vereint, vereint)
Wir (wir sind, wir sind, wir sind, wir sind)
Sind schon sehr lang zusammen (ihr seid, ihr seid, ihr seid, ihr seid)
Dein Atem kalt (so kalt, so kalt, so kalt, so kalt)
Das Herz in Flammen (so heiß, so heiß, so heiß, so heiß)
Du (du kannst, du kannst, du kannst, du kannst)
Ich (ich weiß, ich weiß, ich weiß, ich weiß)
Wir (wir sind, wir sind, wir sind, wir sind)
Ihr (ihr bleibt, ihr bleibt, ihr bleibt, ihr bleibt)
[Refrain]
Deutschland – mein Herz in Flammen
Will dich lieben und verdammen
Deutschland – dein Atem kalt
So jung – und doch so alt
Deutschland!
[Strophe 2]
Ich (du hast, du hast, du hast, du hast)
Ich will dich nie verlassen (du weinst, du weinst, du weinst, du weinst)
Man kann dich lieben (du liebst, du liebst, du liebst, du liebst)
Und will dich hassen (du hasst, du hasst, du hasst, du hasst)
Überheblich, überlegen
Übernehmen, übergeben
Überraschen, überfallen
Deutschland, Deutschland über allen
[Refrain]
Deutschland – mein Herz in Flammen
Will dich lieben und verdammen
Deutschland – dein Atem kalt
So jung – und doch so alt
Deutschland – deine Liebe
Ist Fluch und Segen
Deutschland – meine Liebe
Kann ich dir nicht geben
Deutschland!
Deutschland!
[Bridge]
Du
Ich
Wir
Ihr
Du (übermächtig, überflüssig)
Ich (Übermenschen, überdrüssig)
Wir (wer hoch steigt, der wird tief fallen)
Ihr (Deutschland, Deutschland über allen)
[Refrain]
Deutschland – mein Herz in Flammen
Will dich lieben und verdammen
Deutschland – dein Atem kalt
So jung – und doch so alt
Deutschland – deine Liebe
Ist Fluch und Segen
Deutschland – meine Liebe
Kann ich dir nicht geben
Deutschland!
אתה (יש לך, יש לך, יש לך, יש לך)
האם בכתה הרבה (בכתה, בכתה, בכתה, בכתה)
פרוד ברוח (מופרד, מופרד, מופרד, מופרדים)
ארצות בלב (ארצות, מאוחדים, מלוכדים, מאוחדים)
אנחנו (אנחנו, אנחנו, אנחנו, אנחנו)
ביחד כבר הרבה מאוד זמן (אתה, אתה, אתה, אתה)
הנשימה שלך היא קרה (אז קר, כל כך קר, כל כך קר, כל כך קר)
הלב בלהבות (כך חם, כל כך חם, כל כך חם, כל כך חם)
אתה (אתה יכול, אתה יכול, אתה יכול, אתה יכול)
ואני (אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע)
אנחנו (אנחנו, אנחנו, אנחנו, אנחנו)
אתה (אתה נשאר, אתה נשאר, אתה נשאר, אתה נשאר)
[מקהלה]
גרמניה - לבי בלהבות
רוצה לאהוב אותך לעזאזל
גרמניה - נשימת קרה
אז צעיר, ובכל זאת כל כך ישן
גרמניה!
[פסוק 2]
ואני (יש לך, יש לך, יש לך, יש לך)
אני אף פעם לא רוצה לעזוב אותך (אתה בוכה, אתה בוכה, אתה בוכה, אתה בוכה)
אפשר לאהוב אותך (אתה אוהב, אתה אוהב, אתה אוהב, אתה אוהב)
וזה רוצה לשנוא אותך (אתה שונא, אתה שונא, אתה שונא, אתה שונא)
יומרני, מעולה
קח מעל, למסור / קיא
הפתעה, תקיף
גרמניה, גרמניה מעל הכל
[מקהלה]
גרמניה - לבי בלהבות
רוצה לאהוב אותך לעזאזל
גרמניה - נשימת קרה
אז צעיר, ובכל זאת כל כך ישן
גרמניה - אהבתך
האם קללה וברכה
גרמניה - האהבה שלי
אני לא יכול לתת לך
גרמניה!
גרמניה!
[גשר]
אתה
אני
אנחנו
אתה
אתה (אדיר, מיותר)
ואני (סופרמן, עייף)
אנחנו (מי שמטפסים גבוהים ניפול עמוק)
אתה (גרמניה, גרמניה מעל הכל)
[מקהלה]
גרמניה - לבי בלהבות
רוצה לאהוב אותך לעזאזל
גרמניה - נשימת קרה
אז צעיר, ובכל זאת כל כך ישן
גרמניה - אהבתך
האם קללה וברכה
גרמניה - האהבה שלי
אני לא יכול לתת לך
גרמניה!
More by SANDERLEI