Scrap Baby: You played right into our hands. Did you really think that this job just fell out of the sky for you? No.
This was a gift. For us. You gathered them all together, in one place.
Just like he asked you to. All of those little souls, in one place. Just for us.
A gift. Now, we can do what we were created to do. And be complete.
by Sanderlei Silveira - 10/04/2023 - ES ∞
Scrap Baby: You played right into our hands. Did you really think that this job just fell out of the sky for you? No.
This was a gift. For us. You gathered them all together, in one place.
Just like he asked you to. All of those little souls, in one place. Just for us.
A gift. Now, we can do what we were created to do. And be complete.
I will make you proud, Daddy. Watch, listen, and be full.
*BEEP*
[Cassette Man]
Connection terminated.
I'm sorry to interrupt you, Elizabeth. If you still even remember that name.
But I'm afraid you've been misinformed.
You are not here to receive a gift. Nor, have you been called here by the individual you assume. Although, you have indeed been called.
You have all been called here. Into a labyrinth of sounds and smells, misdirection and misfortune.
A labyrinth with no exit. A maze with no prize. You don't even realize that you are trapped. Your lust of blood has driven you in endless circles. Chasing the cries of children in some unseen chamber, always seeming so near.
Yet somehow out of reach.
But, you will never find them. None of you will.
This is where your story ends.
And to you, my brave volunteer, who somehow found this job listing not intended for you. Although, there was a way out planned for you, I have a feeling that's not what you want. I have a feeling that you are right where you want to be.
I am remaining as well. I am nearby.
This place will not be remembered and the memory of everything that started this, can finally begin to fade away. As the agony of every tragedy should.
And to you monsters trapped in the corridors. Be still. And give up your spirits.
They don't belong to you.
For most of you, I believe there is peace and perhaps, warm, waiting for you after the smoke clears.
Although, for one of you, the darkest pit of Hell has opened to swallow you whole. So, don't keep the Devil waiting, old friend.
My daughter, if you can hear me, I knew you would return as well. It's in your nature to protect the innocent. I'm sorry that on that day, the day you were shut out and left to die, no one was there to lift you up in their arms, the way you lifted others into yours.
And then, what became of you? I should have known, you wouldn't be content to disappear. Not my daughter. I couldn't save you then.
So, let me save you now. It's time to rest, for you, and for those you have carried in your arms...
This ends.
For all of us...
End communication.
גרוטאות תינוק: שיחקת ישר בידינו. האם באמת חשבת שהתפקיד הזה פשוט נפל מהשמיים בשבילך? לא.
זו הייתה מתנה. בשבילנו. אספת את כולם יחד, במקום אחד.
בדיוק כמו שהוא ביקש ממך. כל הנשמות הקטנות האלה, במקום אחד. רק בשבילנו.
מתנה. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את מה שנוצרנו כדי לעשות. ולהיות שלם.
אני אעשה אותך גאה, אבא. צפו, הקשיבו והיו מלאים.
*BEEP*
[איש קלטת]
החיבור הסתיים.
אני מצטער להפריע לך, אליזבת. אם אתה עדיין זוכר אפילו את השם הזה.
אבל אני חושש שהודעת לא נכון.
אתה לא כאן כדי לקבל מתנה. האם לא נקראת כאן על ידי האדם שאתה מניח. אם כי, אכן נקראת.
כולכם נקראו כאן. למבוך של צלילים וריחות, כיוון מוטעה ואומלל.
מבוך ללא יציאה. מבוך ללא פרס. אתה אפילו לא מבין שאתה לכוד. תאוות הדם שלך הניעה אותך במעגלים אינסופיים. רודף אחרי זעקותיהם של ילדים באיזה חדר בלתי נראה, תמיד נראה כל כך קרוב.
ובכל זאת איכשהו מחוץ להישג ידם.
אבל, לעולם לא תמצא אותם. אף אחד מכם לא יעשה זאת.
זה המקום בו הסיפור שלך מסתיים.
וגם לך, המתנדב האמיץ שלי, שאיכשהו מצא את רישום העבודה הזה שלא מיועד לך. אם כי, הייתה מוצא מתוכנן עבורך, יש לי תחושה שזה לא מה שאתה רוצה. יש לי הרגשה שאתה ממש איפה שאתה רוצה להיות.
גם אני נשאר. אני בקרבת מקום.
המקום הזה לא ייזכר וזיכרון כל מה שהתחיל את זה, יכול סוף סוף להתחיל להתפוגג. כפי שהייסורים של כל טרגדיה צריכה.
ולך המפלצות שנלכדו במסדרונות. להיות דומם. ולוותר על רוחך.
הם לא שייכים לך.
עבור רובכם, אני מאמין שיש שלום ואולי חם, מחכה לכם אחרי שהעשן מתנקה.
אם כי עבור אחד מכם, בור הגיהינום הכי אפל נפתח לבלוע אותך שלם. אז אל תשאיר את השטן לחכות, חבר ותיק.
הבת שלי, אם אתה יכול לשמוע אותי, ידעתי שגם אתה תחזור. זה בטבע שלך להגן על התמים. אני מצטער שבאותו יום, היום בו היית סגור ויצאת למות, אף אחד לא היה שם כדי להרים אותך בזרועותיהם, כמו שהרמת אחרים לשלך.
ואז, מה קרה ממך? הייתי צריך לדעת, לא היית מרוצה להיעלם. לא הבת שלי. לא יכולתי להציל אותך אז.
אז תן לי להציל אותך עכשיו. הגיע הזמן לנוח, בשבילך, ולמי שנשאת בזרועותיך ...
זה מסתיים.
למען כולנו...
תקשורת סיום.