It's the rip tide
The grain of a strong gale
One ridge of a rugged universe
Feet leave no prints
It's the rip tide
The grain of a strong gale
One ridge of a rugged universe
Feet leave no prints
And vision is without sight
And yet when most I wink
Then do mine eyes best see
The unknown
As we commit our bodies
We become absorbed
Multiple dimensions wait for us
There might be a world
Where day and night coexist
Beside an ornamental flower
A tree stretches out its hideous branch
The perfectly square mirror
Reveals a twisted scene
In that dream
I face a completely different me
Thy fair imperfect shade
Through heavy sleep on sightless eyes
Doth stay
And when we wake at this tunnel's end
What vision awaits?
זה גאות RIP
דגן בעיצומה של סערה חזקה
רכס אחד יקום מחוספס
Feet להשאיר שום הדפסים
החזון הזה הוא ללא מראה
ובכל זאת, כאשר רוב ואני קורץ
ואז לעשות את העיניים שלי ראו טוב
הלא ידוע
ככל שאנו מתחייבים גופנו
אנחנו נעשים שקועים
ממדים מרובים לחכות לנו
אולי יש עולם
איפה יום ולילה מתקיימים
לצד פרח נוי
עץ מושיט ענף המחריד שלה
המראה המרובע המושלם
חושף סצנה מעווה
באותו חלום
ואני בפנים לי שונה לגמרי
בצל הוגן מושלם Thy
באמצעות שינה כבדה על עיניים עיוורות
ושהייה תצמח
וכשאנו מתעוררים בקצה מנהרה זו
מה מחכה חזון?