Uh-uh-uh, ah-ah! Ah-ah, uh-uh! Oye, ey! Parece que fue ayer esta jodienda
El artista del momento, mi disco en toa' las tienda'
No es que me ofenda, pero me siento viejo
Cuando los chamaquito' ahora me dicen "leyenda"
Sanderlei Silveira - 2024-01-12T00:22-03:00 - BR ∞ L
Uh-uh-uh, ah-ah! Ah-ah, uh-uh! Oye, ey! Parece que fue ayer esta jodienda
El artista del momento, mi disco en toa' las tienda'
No es que me ofenda, pero me siento viejo
Cuando los chamaquito' ahora me dicen "leyenda"
Que Dios los reprenda
Estoy igual de joven, pero con meno' fecha' en la agenda
No tengo lancha, ni avione', ni prenda'
Pero tengo la esperanza de que el próximo punchline te sorprenda
Ya nada es como ante'
Yo sé que ya no soy tan relevante
Ante' me pedían retrato', todos devoto'
Ahora me paran pa' que yo les tire la foto
Aunque le saque to' el polvo a mis trofeo'
En el cartel mi nombre ni lo veo
Si me quieren ver, que se tiren pa'l museo
Ya estoy cansa'o, con el tiempo ni peleo
Yo estoy claro, no hay que ser sabio
Solo escribo lo que no se atreven a decir mis labio'
Le contesto al corazón toa' las pregunta'
Antes de que mi lápiz se quede sin punta
Esta va por mi primo, por las vueltas que dimo'
Ahora rimo porque no nos despedimo'
Hasta que salga el sol que me levanta
Hoy bebo hasta que se me queme la garganta
[Coro]
Esto va por lo que somo', por lo que fuimo'
Por to' lo que tenemo', por to' lo que tuvimo'
Por las llorada', por toa' las carcajada'
Por to' los triunfo' y por toa' las cagada'
Por lo que puedo ser, aunque lo dude
Por lo que quise ser, pero no pude
Por las turbulencias que agarré, por los trene' que perdí
Y por toa' las borrachera' que cogí
Por los lago', por los río', por los mare' que crucé
Aunque me hundí, al final siempre floté
Por los que se fueron sin permiso al paraíso
Hoy derramamo' un poco 'e ron en el piso
[Verso 2]
Acostado al lado de este whisky caramelizado
Con el corazón tieso, una tabla
Esperando a ver si el techo me habla
Mientra' amanece
Queriendo hacer las pase' con mi hermano, a ver si vuelve Calle 13
Con el horizonte rojo
Escribiendo hasta que la madrugada me queme los ojo'
Recordando los navegado'
Tragándome hasta la última gota del pasado
Las fronteras que crucé sin permiso
Los poema' que pesqué en el puerto de Valparaíso
Con libreta en mano, como todo un dramaturgo
Junto a Leoni caminé descalzo por Hamburgo
Y me perdí en Berlín, y me besé en París
Me desvelé junto a la luna en cada país
Y me enamoré de Belgrano y de la noche
Escuchando a Goyeneche en el coche
Y por el río Amstel esquivando bicicleta'
Me tropecé contigo y cambió mi vida completa
Y en Harstad, frente a la bahía
La medianoche era de día
Y borracho con la bebé, orinando vino seco
Desde la costa de Cádiz logramo' ver a Marrueco'
Y dejé que me llevara la marea
Por eso leo pocos libro', pa' que el mundo me los lea
La vida me la vivo intensamente
Hasta que no pueda masticarla porque no me quedan diente'
Todo evoluciona porque se transforma
Crece y disminuye, cambia de forma
Pero del tiempo nadie se salva
Pregúntale al tinte que me pinta las cana' de la barba
Igual sigo dando brinco'
Porque todavía me siento como de veinticinco
Solo queda despedirse con cerveza
Y brindar por lo que termina y por lo que empieza
[Coro]
Esto va por lo que somo', por lo que fuimo'
Por to' lo que tenemo', por to' lo que tuvimo'
Por las llorada', por toa' las carcajada'
Por to' los triunfo' y por toa' las cagada'
Por lo que puedo ser, aunque lo dude
Por lo que quise ser, pero no pude
Por las turbulencias que agarré, por los trene' que perdí
Y por toa' las borrachera' que cogí
Por los lago', por los río', por los mare' que crucé
Aunque me hundí, al final siempre floté
Por los que se fueron sin permiso al paraíso
Hoy derramamo' un poco 'e ron en el piso
Esto va por lo que somo', por lo que fuimo'
Por to' lo que tenemo', por to' lo que tuvimo'
Por las llorada', por toa' las carcajada'
Por to' los triunfo' y por toa' las cagada'
Por lo que puedo ser, aunque lo dude
Por lo que quise ser, pero no pude
Por las turbulencias que agarré, por los trene' que perdí
Y por toa' las borrachera' que cogí
Por los lago', por los río', por los mare' que crucé
Aunque me hundí, al final siempre floté
Por los que se fueron sin permiso al paraíso
Hoy derramamo' un poco 'e ron en el piso
נראה שאתמול החרא הזה קרה
אמן הרגע, האלבום שלי בכל החנויות
לא שזה פוגע בי, אבל אני מרגיש זקן
כשהילדים קוראים לי עכשיו "אגדה"
שאלוהים יזום אותם
אני צעיר באותה מידה, אבל עם פחות תאריכים על סדר היום
אין לי סירה, אין מטוס, אין התחייבות
אבל אני מקווה שהאגרוף הבא יפתיע אותך.
שום דבר לא לפני כן
אני יודע שאני כבר לא כל כך רלוונטי.
לפני 'הם ביקשו ממני דיוקן', כולם מסורים '
עכשיו הם עוצרים אותי כדי שאוכל לצלם את התמונה
למרות שאני מאבק את כל הגביעים שלי
אני אפילו לא רואה את שמי בכרזה
אם הם רוצים לראות אותי, הם צריכים ללכת למוזיאון
אני כבר עייף, עם הזמן אני אפילו לא אלחם
ברור לי, אין צורך להיות חכם
אני רק כותב את מה ששפתיי לא מעזות לומר.
אני עונה ללב כל השאלות
לפני שנגמר העיפרון שלי
זה עבור בן דודי, לחיקוי שלקחנו '
עכשיו אני מתחרז כי לא נפרדנו
עד שהשמש עולה שמעיר אותי
היום אני שותה עד שגרוני נשרף
[מקהלה]
זה קשור למי שאנחנו, מה היינו
לכל מה שיש לנו, לכל מה שהיה לנו
לבכי, לכל הצחוק
לכל הניצחונות ולכל החרא
למה שאני יכול להיות, גם אם אני בספק
על מה שרציתי להיות, אבל לא יכולתי
על הסערה שתפסתי, לרכבות שאיבדתי
ועל כל השכרות שקיבלתי
דרך האגמים, דרך הנהרות, דרך הים שחציתי
למרות שקעתי, בסופו של דבר תמיד ריחפתי
למי שהלך לגן העדן ללא אישור
היום שפכנו מעט רום על הרצפה
[פסוק 2]
שוכב ליד הוויסקי המקורמל הזה
עם לב נוקשה, לוח
מחכה לראות אם התקרה מדברת אליי
בזמן שזה עולה
רוצה לעשות כיף עם אחי, כדי לראות אם הוא חוזר קאל 13
עם האופק האדום
כותב עד עלות השחר שורף את עיניי '
זוכרים את המנווטים '
בולעים כל טיפה אחרונה של העבר
הגבולות שחציתי ללא אישור
השירים שנתפסתי בנמל Valparaíso
עם מחברת ביד, כמו מחזאי
יחד עם לאוני הלכתי יחף דרך המבורג
והלכתי לאיבוד בברלין והתנשקתי בפריס
נשארתי ער ליד הירח בכל מדינה
והתאהבתי בבלגרנו ובלילה
מקשיב לגוינצ'ה במכונית
ולאורך נהר אמסטל מתחמק אופניים '
מעדתי עליך וזה שינה את כל חיי.
וברסטאד, מול המפרץ
חצות היה יום
ושיכור עם התינוק, משתין יין יבש
מחוף קדיז הצלחנו לראות את מרוקו
ואני נתתי לגאות לקחת אותי
לכן קראתי כמה ספרים, כך שהעולם יוכל לקרוא אותם לי.
אני חי את החיים בעוצמה
עד שאצליח ללעוס את זה כי לא נותרו לי שיניים '
הכל מתפתח כי זה הופך
זה גדל ויורד, משנה את הצורה
אבל אף אחד לא נשמר מהזמן
שאל את הצבע שמצייר את השיער האפור בזקן שלי
אני עדיין ממשיך לקפוץ '
כי אני עדיין מרגיש כמו עשרים וחמש
כל מה שנשאר זה להיפרד עם בירה
וטוסט למה מסתיים ומה מתחיל
[מקהלה]
זה קשור למי שאנחנו, מה היינו
לכל מה שיש לנו, לכל מה שהיה לנו
לבכי, לכל הצחוק
לכל הניצחונות ולכל החרא
למה שאני יכול להיות, גם אם אני בספק
על מה שרציתי להיות, אבל לא יכולתי
על הסערה שתפסתי, לרכבות שאיבדתי
ועל כל השכרות שקיבלתי
דרך האגמים, דרך הנהרות, דרך הים שחציתי
למרות שקעתי, בסופו של דבר תמיד ריחפתי
למי שהלך לגן העדן ללא אישור
היום שפכנו מעט רום על הרצפה
זה קשור למי שאנחנו, מה היינו
לכל מה שיש לנו, לכל מה שהיה לנו
לבכי, לכל הצחוק
לכל הניצחונות ולכל החרא
למה שאני יכול להיות, גם אם אני בספק
על מה שרציתי להיות, אבל לא יכולתי
על הסערה שתפסתי, לרכבות שאיבדתי
ועל כל השכרות שקיבלתי
דרך האגמים, דרך הנהרות, דרך הים שחציתי
למרות שקעתי, בסופו של דבר תמיד ריחפתי
למי שהלך לגן העדן ללא אישור
היום שפכנו מעט רום על הרצפה